פרשת תולדת היא הפרשה השישית בספר בראשית, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'. מקור שם הפרשה בפסוק הפותח אותה: ”וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם” והיא מוקדשת בעיקרה לסיפורו של יצחק ולסיפור בניו, עֵשָׂו ויעקב וגניבת הבכורה.
עשו, שגדל להיות צייד ובעקבות כך זוכה לאהבתו של אביו, יצחק, ויעקב "יושב אוהלים" שמפורש במספר פרשנויות; רועה צאן, אבל גם כמי שאינו מתערב עם הבריות, נחבא אל הכלים. יעקב היה המועדף על ידי אימו, רבקה. הפרשה עוסקת בעוד מספר סיפורים כמו ברעב ששרר בארץ, הרצון של יצחק לרדת למצרים וההבטחה של אלוהים כי בזכות אברהם יזכה זרעו לגור בארץ, אבל לטעמי הסיפור הוא גניבת הבכורה של עשו על ידי יעקב. מכאן גם הביטוי "בעבור נזיד עדשים".
לכאורה, לא היה כאן צורך בגניבת הבכורה, שכן יעקב ביקש מעשו, אחיו הבכור, למכור לו את הבכורה, וזה האחרון הסכים – "בעבור נזיד עדשים". יש פרשנויות שונות מדוע הסכים עשו להעביר את הבכורה ליעקב, אבל ללא ספק, ע"פ הסיפור, הוא עשה זאת מרצונות החופשי: "ויאמר עשו: הנה אנוכי הולך למות, ולמה זה לי בכורה? ויאמר יעקב: השבעה לי כיום. וישבע לו, וימכור את בכרתו ליעקב" (בראשית, כ"ה, ל"ב-ל"ג).
אם כך מדוע היה צריך יעקב לשקר ולרמות את אבא שלו, יצחק? מדוע הלבישה אותו אמא שלו, רבקה, בביגוד שיטעה את יצחק כדי שיחשוב שיעקב הוא עשו? "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו, ויאמר: הקול קול יעקב והידיים ידי עשו. ולא הכירו, כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערות, ובירכהו" (כ"ז, כ"ב, כ"ג) מדוע ניגש יעקב אל אביו וזיהה עצמו כעשו. שיקר לו ממש, מדוע? "ויאמר [יצחק]: אתה זה, בני עשו? ויאמר [יעקב]: אני" (כ"ד). עשו, אחיו הבכור מכר לו את הבכורה ונשבע, אז מדוע יעקב ורבקה שיקרו כך ליצחק?
כי כשאני עושה משהו לא צודק, אני יודע שהוא לא צודק.
כי כשאני עושה משהו לא נכון, אני יודע שהוא לא נכון.
אני לא צריך שמישהו יגיד לי שעשיתי משהו שלא הייתי אמור לעשות, אני יודע את זה לבד.
גם יעקב ידע שעשה מעשה שלא ייעשה, גם רבקה ידעה זאת. לקנות את הבכורה בעבור נזיד עדשים, הרי עד ימינו הביטוי הזה מבטא מכירה שנעשית בדרך לא הוגנת, לא נכונה, לא צודקת, אלא בעבור תמורה רגעית, שטחית, רדודה.
לכן, היו צריכים, יעקב ואימו רבקה, להמשיך בשקר ולרמות את יצחק. כי ידעו שמכירת הבכורה היתה למעשה גזל, לא הוגנת, מימוש חולשה של עשו שהסכים. הם ידעו, יעקב ורבקה, שיצחק לא היה מסכים לכך, לכן היו צריכים להמשיך ולרמות, להמשיך ולעשות את המעשה הלא נכון, הלא צודק. והם ידעו את זה. הם ידעו שהמעשה הוא מעשה לא צודק, אחרת לא היו נאלצים לשקר באופן כל כך בוטה.
אני נשאר עם השאלה הלא פתורה: מדוע יש בכלל משמעות לברכה שניתנת במרמה?
מדוע הבכורה, והברכה שבאה איתה, לא נלקחה מיעקב? מדוע נשאר יעקב מבורך בברכת הבכורה לאחר שנקלחה במרמה במצח נחושה, מרמה מתוכננת הדורשת זיוף והשקעה?
השאלה הזאת לא פתורה אצלי. הברכה שנתברך בה יעקב היא ברכה שנתקבלה במרמה.
מה זה אומר על עצם משמעות הברכה? האם יש בבברכה משמעות כלשהי בכלל?
נראה שאמשיך לתהות בדבר
תמונה: עשו מוכר ליעקב את הבכורה בתמורה לנזיד עדשים, ציור של מתיאס שטום (1640)
Comentarios