top of page
תמונת הסופר/תNir Topper

פרשת וַיֵּרָא (3.11.23)

פרשת וירא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית, היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד. הפרשה עוסקת בהמשך תיאור קורות חייו של אברהם והיא כוללת כמה מהסיפורים המכוננים בהיסטוריה האנושית המונותאיסטית: הבשורה שקיבלו שרה ואברהם שיוולד להם בן ראשון, הפיכת סדום ועמורה והצלת בן אחיו של אברהם לוט ובנותיו, גירוש הגר, וניסיון אברהם בעקדת יצחק.

בסוף הפרשה מגיע סיפור עקדת יצחק: אלוהים מצווה את אברהם להעלות את בנו לעולה. אברהם לוקח את יצחק והולך לארץ המוריה, שם מראה לו אלוהים את המקום שבו יבנה את המזבח. אברהם עוקד את יצחק ומניף את המאכלת על בנו, ואז עוצר בעדו מלאך אלוהים ומורה לו "אל תשלח ידך אל הנער... עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה". אברהם מבחין באיל הנאחז בסבך ומעלה אותו לעולה במקום יצחק.

סיפור עקדת יצחק מפורש לא פעם כרצון הסופר להדגיש כי קורבן אדם, שכנראה היה מקובל בקרב תרבויות שונות באותן הימים, הוא אסור בתכלית האיסור:

פרופ' יאירה אמית: "הביקורת על העלאת בנים לעולה עוברת אלינו בסיפור זה גם באמצעות הצגת הנושא כנורא מכול. המספר יוצר בקורא את הרושם שקורבן אדם הוא מעשה קשה ואכזרי הן מבחינת דרישת האל והן מבחינת הביצוע הנדרש מן האדם. מעצם הצגת הדרישה כניסיון ניתן ללמוד שהיא דרישה קשה ביותר. יתירה מזו, אברהם נדרש להקריב את בנו, את יחידו, אשר אהב. הכינויים החוזרים מבליטים את הקושי שבניסיון, משמע בדרישה ובביצועה. קושי זה עולה גם מן החזרה לאורך הסיפור על המלה "בן", שהיא מלת מפתח בסיפור זה. בהמשך מתעכב המספר באריכות על הפרטים הטכניים של העקדה: "ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים, ויעקד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים". כמו כן הוא מקפיד בברירת המילים היוצרות קונוטציה של הריגה. שימוש בתיבה "מאכלת", שהיא החרב האוכלת, ותיאור אברהם כשוחט: "וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו". באופן זה מונמך התיאור ומתמקד בעניינים טכניים, המעמד מומחש, ניטל ממנו כל שמץ של הוד והדר והוא מותיר את הזוועה שבהריגת אב את בנו. נראה אפוא שאמצעים עקיפים מגוונים אלה חברו יחדיו כדי לבטא מחאה על קורבן אדם."

עם כל זאת, אני מצטער שסיפור עקדת יצחק מובא באור חיובי כעדות לאמונה עיוורת באלוהים. הלוואי שהסיפור היה מובא אחרת: אלוהים מנסה את אברהם, אברהם מניף את המאכלת להקריב את בנו והמלאך עוצר אותו ואומר לו: "נכשלת, אברהם, נכשלת. אתה באמת חושב שאלוהים היה מבקש ממך לשחוט את בנך? מעתה ועד עולם, אל תפעל בשום דרך של אלימות בשם אלוהים, אף פעם. אם תראה צורך לפעול באלימות זה יהיה רק כי אתה מאמין שכך תמנע פגיעה בחיים אחרים, שלך או של אחרים. אבל בשום מקרה לא בשם אלוהים, כי זו שטות מוחלטת". הלוואי שזה היה הסיפור.

סופשבוע נעים ושבת שלום,

ניר

תמונה: עקידת יצחק, רמברנדט, 1635


Comments


bottom of page