פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. הפרשה מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד, פסוק י"ב, הוא הפרק והוא הפסוק האחרונים והסוגרים של התורה. הפרשה היא הקצרה ביותר, מבין כלל פרשות השבוע, במניין המילים והאותיות.
הפרשה כוללת את ברכתו האחרונה של משה לבני ישראל לפני מותו, את סיפור מות משה והיכנסו של יהושע בן נון למילוי התפקיד. לאחר 40 שנות נדודים במדבר, אלו הם הימים האחרונים של עם ישראל לפני חציית הירדן והכניסה לארץ. בפסוק הבא בתנ"ך מצווה אלוהים על יהושע לקום, לקחת איתו את העם, ולחצות את הירדן אל הארץ המובטחת. אני מאמין שהמונח "תום תקופה" יהיה האנדרסטייטמנט של ה-4,000 שנה האחרונות, ולא רק בגלל שמדובר בסיום קריאת התורה, ולא רק כי הסתיימו 40 שנות מדבר ולא רק כי נכנסים לארץ המובטחת. אני מוצא שיש כאן משהו ענק ועמוק הרבה יותר שהופך את האירוע לאירוע מכונן: מה שהיה עד עכשיו, הוא לא מה שיהיה מעכשיו.
הרב ד"ר שוקי וייס שואל: "מי כתב את הפסוקים האחרונים של התורה?", ועונה ד"ר וייס: "קיימת מחלוקת תנאים – לפי חלק מהדעות משה כתב...דעה אחרת היא שיהושע הוא שכתב". אני לא נכנס למי ערך את הפסוקים האחרונים של התורה, רק מבקש להעלות על נס את גאוניותו, של מי שזה לא יהיה. אותו גאון כתב בפסוקים האחרונים של הפרשה, שהם כמובן הפסוקים האחרונים של התורה כולה, כך: "וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים" (דברים, ל"ד, י'). קיימות פרשנויות רבות למשפט: אשר ידעו אלוהים פנים אל פנים, אני הכי מתחבר לפרשנות של רבי עובדיה ספורנו שאומר בקצרה ובחדות: "פנים אל פנים – בעודו משתמש בחושיו".
אני קורא בגאוניות הזאת את המסר הבא: זהו, נגמר. זהו, לא יהיה עוד. לא יקום עוד מישהו שיידע, בחושיו, מה רוצה אלוהים. אם מישהו יבוא ויגיד לכם שהוא יודע מה אלוהים רוצה, תזכירו לו שזו הפרשנות שלו, המחשבות שלו, התובנות שלו, אבל הוא לא יודע מה אלוהים רוצה טוב יותר מכל אדם אחר שחושב שיודע מה אלוהים רוצה.
הגאון שכתב את מילות הסיכום לתורה מוסר לנו: עד עכשיו היה מי שיגיד לנו מה אלוהים אומר ורוצה. אבל זהו, מעכשיו מתחיל הבלגן. עם ישראל נכנס לארץ ישראל וכל מה שיש מעכשיו זה פרשנויות של אנשים לגבי מה שרוצה אלוהים, ואם מישהו ידבר בשם אלוהים, אז הוא לא קלט בכלל במה מדובר.
סוף שבוע נעים ושבת שלום,
ניר
תמונה: "וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו" (דברים, ל"ד, ט)
illustration from Henry Davenport Northrop’s 1894 Treasures of the Bible, ויקיפדיה
Comments