כותרת: ואני אומר למחבר הפרשה: סחתיין, סחתיין ממש!
פרשת שמות היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות, היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'. הפרשה עוסקת בעיקר בתחילת שעבוד עם ישראל במצרים ובשנותיו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה.
עמרם ויוכבד, בני שבט לוי, נישאים ומביאים לעולם בן זכר. יוכבד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבת גומא ומניחה את בנה בתוך התיבה ביאור. בת פרעה מוצאת את משה, מביאה אותו אל הארמון ומגדלת אותו שם.
שנים לאחר מכן, נאלץ משה לברוח לארץ מדין, לאחר שהוא מגלה שפרעה יודע כי הוא, משה, הרג איש מצרי שהיכה איש עברי. בארץ מדיין פוגש משה ביתרו ונושא לאישה את ציפורה, ביתו. נולדים למשה וציפורה שני בנים, גרשם ואליעזר. משה רועה את צאן יתרו ובאחת הפעמים מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. אלוהים מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם אל ארץ כנען, ומטיל על משה את הנהגת העם. משה מנהל משא ומתן ארוך עם אלוהים ומעלה בעיות רבות שעשויות להפריע לו במשימה זו.
בין היתר, מנסה משה לסרב לשליחות בתואנה כי הוא "ערל שפתיים", אולם ה' מעמיד לצידו את אחיו אהרן כ"נביא" (לפי רש"י: מתורגמן). אלוהים מצייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו, וכן מגלה לו את שמותיו המיוחדים.
אני מוצא שהסיפור המקראי נותן דגש על הפנים, על התוכן, על המהות, ולגבי החיצוניות הסיפור אומר: כבר נמצא את הפתרון, זה ממש לא חשוב. בקלות מאוד ניתן היה שלא לציין בסיפור את היות משה "כבד לשון", אבל הסיפור מציין זאת במפורש, ועל כך סחתיין, סחתיין ממש. המסר הוא חזק: הנהגה היא עניין של מהות, לא עניין של חיצוניות. הנהגה היא סיפור של יכולות נפשיות, ערכיות, פנימיות של אדם, ולא משנה אם יש קושי בדיבור, ואם אני אמשיך את המסר הלאה; לא משנה שום קושי חיצוני, על הכל אפשר להתגבר, כל עוד התוכן, המהות, האמת היא נכונה, מדוייקת וערכית.
משה לוקח את אשתו ואת בניו בדרך חזרה מארץ מדיין למצרים. משה נפגש עם אהרן במצרים ושניהם באים לפני פרעה ותובעים בשם ה': "שלח את עמי".
שאדע להנהיג את עצמי עם מהות, עם תוכן, עם עומק.
סופשבוע נעים ושבת שלום,
ניר
תמונה: יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842
Comments