פָּרָשַׁת דְבָרִים היא הפותחת את ספר דברים, הספר החמישי והאחרון בחמישה חומשי תורה, נקרא על פי המילים בהן הוא מתחיל; ספר דְבָרִים או אֵלֶּה הַדְּבָרִים, ולפי תכנו; מִשְׁנֵה תּוֹרָה, כי בו נשנים בצורה כללית רבות מן המצוות שבאו בספרים קודמים של התורה. ביוונית נקרא הספר בשם דֶּוְטֵרוֹנוֹמְיוֹן, תרגום השם מִשְׁנֵה תּוֹרָה, והשם היווני נתקבל בשפות האירופאיות.
הפרשה מתחילה בפרק א' ומסתיימת בפרק ג', פסוק כ"ב.
מפרשה זו ועד סוף ספר דברים, מדבר משה עם בני ישראל על הדרך שעשו במדבר ועל האתגרים הצפויים להם בכניסה לארץ. דברים אלו נאמרים בערבות מואב, תחנתם האחרונה במדבר, בשנה הארבעים ליציאת מצרים, מא' בשבט ועד למותו של משה בז' באדר.
כוונת משה היתה להוכיח את העם, ועל כן המאורעות המתוארים אינם מופיעים תמיד לפי סדר זמניהם. משה הזכיר במיוחד: צו אלוהים להליכה ממדבר סיני, מינוי השופטים שעזרו למשה בהנהגת העם והאזהרה לשפוט תמיד משפט צדק, מעשה המרגלים, נסיעת העם בקרבת גבול בני עשו, בני מואב ובני עמון. פסקאות אלו כוללות גם ידיעות על תושביהן של אותן הארצות ועל נצחונות ישראל על סיחון ועל עוג ועל חלוקת השטחים שנכבשו לשבטי ראובן, גד וחצי המנשה.
ומתוך עניין השופטים ומשפט צדק, הנה דבריו של רבי יצחק קארו, המפרש מתוך הפרשה חמש אזהרות לעיוות הדין:
"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", לפי שהדיין יעוות הדין לאחת מהחמש סיבות.
האחד, לפי ששמע לאחד מבעלי דינין קודם שיבא בעל דין חבירו והטעים טענותיו לב"ד, לזה אמר "שמוע בין אחיכם".
השני, לפי שאוהב לאחד מהם, לזה אמר "לא תכירו פנים במשפט".
השלישי, לפי שאחד מהם גדול זקן ונשוא פנים, לזה אמר "כקטן כגדול תשמעון".
הרביעי, לפי שאחד מהם רשע ואלם, לזה אמר "לא תגורו מפני איש".
החמישי, לחסרון ידיעה בדין ההוא, "והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו".
— תולדות יצחק, דברים, פרק א', פסוק ט"ז
אל להם לשופטים לפסוק מתוך פחד, "לא תגורו מפני איש" וחובה עליהם לשפוט תמיד משפט צדק, "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק".
Comments