ואדי מילק הוא כינוי עממי מימי המנדט הבריטי שניתן לתוואי הואדי שעובר לאורך כביש 67 וכביש 70. הואדי מחבר בין זכרון יעקב ופוריידיס במערב, בתוואי של אפיק נחל דליה, ממשיך במעלה התוואי של נחל תות, יובלו של נחל דליה, ועובר בנקודה הגבוהה ביותר שלו, במחלף אליקים. משם, יורד התוואי בנחל יקנעם עד פיתחו לעמק יזרעאל מתחת ליקנעם. תוואי הואדי דרמטי (לא פחות!) כיון שהוא 1 מתוך 3 דרכים המאפשרים את חציית רכס הכרמל ואת חיבור מרכז הארץ לצפונה.
השם "מילק" הוא עיוות של המילה "מילח", על שום שיירות המלח שעברו בואדי בדרכן מבריכות המלח בעתלית לדמשק. במפות הבריטיות מופיע בשם ואדי MILH. הבריטים סללו את הדרך בשנות השלושים בתקופת המרד הערבי מאזור יוקנעם ועד בת שלמה. מבת שלמה לזיכרון יעקב היה כבר כביש שניסלל על ידי פקידות הברון.
הפקת המלח באזור עתלית ממשיכה עד ימינו אנו. חברת "מלח הארץ" מייבשת בריכות מי ים להפקת המלח. נראה, שגם במישור המלח, ארץ ישראל משמרת היסטוריה ארוכת שנים.
דבר נוסף לגבי מלח; המילה "משכורת" בשפות רבות, נובעת מתוך המילה "מלח", לדוגמה באנגלית: Salary. הסיבה היא שלאורך ההיסטוריה היו ששילמו שכר בשקי מלח, בגלל ערכו הרב. ערכו הרב נבע מיכולותיו לשמר אוכל, ולא בגלל טעמו בבישול או בתיבול הסלט.
תמונות: מפת ואדי מילח, בריכות המלח בעתלית: https://www.salt.co.il
