כותרת: יש פרשות מעניינות ומרתקות, זו לא אחת מהן.
יש הררי פרשנויות, דעות, כתבים ומאמרים על פרשת ויקהל (על איזו פרשה אין?!). אבל בשורה התחתונה חייבים להיות כנים, אחרת נוריד מערכנו; זו מהפרשות היותר משעממות. אין סיפור, דרמה, מתח או לחילופין אין רכילות עסיסית. אבל זה מה שיש ועם זה נשתעמם השבוע.
פרשת ויקהל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות, היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'. הפרשה עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. בתחילת הפרשה ישנה פסקה קצרה על איסור עשיית מלאכה בשבת, ובפרט על איסור הבערת אש בשבת. מכאן למדו חז"ל שמלאכות שבת נגזרות מהמלאכות שנעשו בהקמת המשכן. אחר כך בא תיאור התרומות וחומרי הגלם השונים שנתרמו למשכן, ונושא מינוי בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות העדינות הדורשות כישרון מיוחד.
מתוך הפרשה, הנה כמה מסורות וסיפורים על "המשכן" -
המשכן היה מקדש נייד - לאחר כמה מאות שנה, המשכן התחלף בבית המקדש שנבנה בירושלים כמקדש קבע. המשכן נבנה לראשונה לאחר יציאת מצרים, במהלך המסע של בני ישראל אל ארץ ישראל.
הוא נקרא גם "אוהל מועד" - זה היה מבנה שפורק ונבנה מחדש בכל תחנה של בני ישראל במסע, ולכן הוא נקרא "אוהל". ו"מועד" – כי זה היה המקום המיועד להיוועדות, כלומר: אלוהים היה מזמן את משה אל המשכן, ושם מתגלה אליו ומדבר איתו.
הבנייה הובלה על ידי בצלאל ואהליאב - יש שאוהבים לספר שבצלאל היה בן למשפחה מיוחסת מהשבט המוביל של עם ישראל, ואהליהב הגיע ממשפחה פשוטה ומהשכבות החלשות של העם. למרות זאת הם עבדו בשיתוף פעולה מלא וקיבלו מעמד והכרה שווים, כי לכל אחד יש משהו מיוחד משלו לתרום.
המשכן נחנך במשך שנים עשר ימים - במשך שבוע התאמן משה בהקמת המשכן ופירוקו, וביום השמיני – ראש חודש ניסן – הוא נחנך באופן רשמי. המשכן התמלא בנוכחות אלוהית, והאות לכך היה ענן סמיך שמנע את הכניסה למתחם. חנוכת המשכן נמשכה שנים עשר ימים, כשבכל יום נשיא כל אחד מהשבטים בעם ישראל הביא למשכן קורבנות ומתנות.
את המשכן ניידו בעגלות ועל הכתפיים - בני שבט לוי היו ממונים על הובלת המשכן, ההקמה וההפעלה שלו. הם התחלקו לשלוש משפחות: משפחת הגרשוני נשאה (בעגלות מובלות על ידי צמד שוורים) את יריעות הכיסוי, הווילונות והגדרות של המשכן והחצר. משפחת המררי נשאה (גם היא בעגלות) את הקורות, האדנים ורכיבי המבנה האחרים. ומשפחת הקהתי נשאה על הכתפיים את כלי המקדש המקודשים.
המשכן הוצב במרכז המחנה - לאורך כל המסע של בני ישראל במדבר אל ארץ ישראל, שארך ארבעים שנה, המשכן ליווה אותם. בכל תחנה בדרך הארוכה המשכן הוקם במרכז המחנה, ובמעגל הפנימי סביבו התמקמו בני שבט לוי.
המשכן הוקם גם בארץ - כאשר יהושע הוביל את בני ישראל אל ארץ ישראל, המשכן ליווה אותם גם שם. במשך שנות הכיבוש וההתנחלות בארץ המשכן הוצב בגִלְגָל. בתום התקופה בנו מבנה קבע בשילה, שתקרתו הייתה יריעות המשכן.
הוא מעולם לא נהרס - שלמה המלך בנה מקדש קבע בהר הבית שבירושלים. אז כבר לא היה צורך עוד במשכן הזמני, ושרידיו אוחסנו במעמקי האדמה מתחת להר.
תמונה: המשכן. איור מתוך תנ"ך הולמן, שנת 1890.
Comments