"פרשת השבוע של ניר" - פרשת יִתְרוֹ
פרשת יתרו היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות, היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ב. הפרשה נפתחת בהגעתו של יתרו חותן משה למחנה ישראל יחד עם אשתו ציפורה ובניו, ובעצת יתרו למינוי השופטים לצד משה. רוב הפרשה עוסק בסיפור המכונן של מעמד הר סיני, עשרת הדיברות וקבלת התורה על ידי בני ישראל.
יתרו רואה יתרו כיצד משה שופט את העם לבדו, העם עומד וממתין מהבוקר ועד הלילה לתורו. יתרו אומר למשה שבאופן זה אי אפשר לתת מענה לצורכי המשפט, וכן הדבר יתיש את כוחו של משה. הוא מציע לו למנות מערכת שופטים היררכית שמשה בראשה. לפי ההצעה ימונו אחראים לכל עשרה אנשים או בתי אב שיכונו "שרי עשרות", מעל השופט הזה יהיה אחראי של חמישים ומעל "שרי מאות" ו"שרי אלפים". את השאלות יפנו אל שרי העשרות ובמקרה הצורך יעלו אל האחראי שמעל ועד לשרי האלפים. במקרים שאין פתרון אצל שרי האלפים יגיעו לשאול את משה. משה ממנה את השופטים, ויתרו חוזר לארצו.
יתרו - המהפכן השקט
פרשת יתרו מציגה בפנינו דמות מרתקת שלרוב נשארת בצל - יתרו עצמו. בואו נתבונן על יתרו כמהפכן שקט, כמי שמחולל שינוי עמוק במערכת מבלי לשבור כלים.
הזר שמשנה את המשחק
יתרו מגיע כזר מוחלט למחנה ישראל. הוא לא יהודי, לא היה עבד במצרים, לא חווה את הניסים. ובכל זאת, הוא זה שמזהה את הכשל המערכתי בהנהגה של משה ומציע פתרון מהפכני. זה כמו מנהל חיצוני שנכנס לחברת הייטק מצליחה ומזהה בעיה שכולם התעלמו ממנה.
מהפכה ללא מהפכנות
הגאונות של יתרו היא ביכולת שלו לחולל שינוי עמוק מבלי לערער את הסמכות הקיימת. הוא לא אומר למשה "אתה טועה", אלא "יש דרך טובה יותר". זוהי תובנה עמוקה על טבע השינוי החברתי - לפעמים, המהפכה האפקטיבית ביותר היא זו שנעשית בהסכמה ובשיתוף פעולה.
מחבריי הדרוזים למדתי שהמסורת הדרוזית רואה בנביא שועיב גלגול של יתרו, ולמעשה המסורת הדרוזית מחברת את העם הדרוזי ואת העם היהודי עוד מחיבור משה ויתרו. במשך שנים אני זוכה ללמוד ולהכיר את העדה הדרוזית ואת המסורת הדרוזית, וללא ספק חוכמתו של יתרו נשתמרה באופן מרתק בעדה המופלאה הזו. אני מאמין שהסיכוי לקירוב לבבות בחברה בישראל נעוץ בעדה הדרוזית שמסוגלת להוות גשר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, ואפילו בין קבוצות שונות בתוך העם היהודי.
סופשבוע נעים ושבת שלום,
ניר
תמונה: הדגל הדרוזי
