פרשת וזאת הברכה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. הפרשה היא הקצרה ביותר, מבין כלל פרשות השבוע, במניין המילים והאותיות. בניגוד לכל שאר פרשות השבוע, שקוראים אותן בשבתות, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה.
הפרשה כוללת את ברכתו האחרונה של משה לבני ישראל לפני מותו, את סיפור מות משה והיכנסו של יהושע בן נון למילוי התפקיד. לאחר 40 שנות נדודים במדבר, אלו הם הימים האחרונים של עם ישראל לפני חציית הירדן והכניסה לארץ. בפסוק הבא בתנ"ך מצווה אלוהים על יהושע לקום, לקחת איתו את העם, ולחצות את הירדן אל הארץ המובטחת. אני מאמין שהמונח "תום תקופה" יהיה האנדרסטייטמנט של ה-4,000 שנה האחרונות, ולא רק בגלל שמדובר בסיום קריאת התורה, ולא רק כי הסתיימו 40 שנות מדבר ולא רק כי נכנסים לארץ המובטחת. אני מוצא שיש כאן משהו ענק ועמוק הרבה יותר שהופך את האירוע לאירוע מכונן: מה שהיה עד עכשיו, הוא לא מה שיהיה מעכשיו.
הרב ד"ר שוקי וייס שואל ועונה: "מי כתב את הפסוקים האחרונים של התורה? קיימת מחלוקת תנאים – לפי חלק מהדעות משה כתב...דעה אחרת היא שיהושע הוא שכתב". אני לא נכנס לדיון י ערך את הפסוקים האחרונים של התורה, רק מבקש להעלות על נס את גאוניותו, של מי שזה לא היה. אותו גאון כתב בפסוקים האחרונים של הפרשה, שהם כאמור הפסוקים האחרונים של התורה כולה, כך: "וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא ע֛וֹד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָע֣וֹ יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים" (דברים, ל"ד, י'). קיימות פרשנויות רבות לפסוק, אני הכי מתחבר לזו של רבי עובדיה ספורנו: "פנים אל פנים – בעודו משתמש בחושיו". כלומר לא יקום עוד, לעולם, מישהו שיידע, בחושיו, את אלוהים.
הגאון שכתב את מילות הסיכום של התורה מוסר לנו: עד עכשיו היה מי שיגיד לנו מה אלוהים אומר ורוצה. אבל זהו, מרגע כניסת עם ישראל לארץ ישראל כל מה שיש זה רק פרשנויות של אנשים לגבי מה שרוצה אלוהים. ואם מישהו ידבר בשם אלוהים, אז הוא לא קלט בכלל במה מדובר.
אם מישהו יבוא ויגיד לכם שהוא יודע מה אלוהים רוצה, תזכירו לו שזו הפרשנות שלו, המחשבות שלו, התובנות שלו. תגידו לו שהוא לא יודע מה אלוהים רוצה טוב יותר מכל אדם אחר שחושב שיודע מה אלוהים רוצה.
סוף שבוע נעים, חג שמח ושבת שלום,
ניר
תמונה: "וִֽיהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו" (דברים, ל"ד, ט), 1894
Illustration from Henry Davenport Northrop’s 1894 Treasures of the Bible
