ובימים אלה של התקהלות של כל כך רבים מאיתנו לצורך מחאה ותיקון והחזרת הערכים עליהם הוקמה המדינה, אפשר למצוא חיזוק גדול בפרשנויות לפרשת השבוע.
- Nir Topper
- 20 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
פרשת השבוע של ניר" - פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵ֣ל
"ויקהל משה" – על אחדות, מנהיגות ואינטרסים סמויים
הפרשה פותחת במילים: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..." (שמות לה, א)
השימוש במילה "ויקהל", שמשמעותה כינוס או אסיפה, כנראה אינה מקרית. פרשה זו באה לאחר אחד המשברים הקשים ביותר המתוארים בתורה – חטא העגל, משבר שערער את הברית בין העם ואלוהיו והכניס חוסר ודאות וערעור של מנהיגותו של משה. מתוך ההקשר הזה, נראה כי למשה יש צורך עמוק ואולי דחוף ליצור מחדש תחושת אחדות בעם, לחבר מחדש את הקהילה, ולקבץ אותם סביב פרויקט משותף וברור: הקמת המשכן.
בין רעיונות גדולים למציאות חברתית-פוליטית
מתוך מבט סוציולוגי, פוליטי, ביקורתי, ניתן לשער שלמשה יש כאן גם מניעים רחבים ועמוקים יותר. בניית המשכן, מעבר למשמעותה הרוחנית והדתית, יכולה לשמש כאמצעי לגיבוש העם מחדש, וכן לבסס סדר חברתי ברור. ייתכן שמשה, כמנהיג שחווה טלטלה, מבקש להחזיר את תחושת היציבות והאמון באמצעות פרויקט קהילתי ופולחני המאחד את העם. נראה גם שההיררכיה שהמשכן יוצר – עם מרכזיותו של אהרון והכהנים – תורמת, באופן טבעי, לסדר ולארגון מחודש של החברה, תוך חיזוק סמכות המנהיגות הקיימת.
רש"י מסביר את ההקשר והעיתוי של הכינוס ("ויקהל"); רש"י טוען שמשה מכנס את העם מיד לאחר יום הכיפורים, היום שבו ירד מהר סיני עם הלוחות השניים, כסימן לפיוס והתחלה חדשה לאחר משבר חטא העגל. רש"י בוחר להדגיש דווקא נקודה זו כדי להראות את המשמעות של פעולת ההקהלה:
זו לא רק פעולה פיזית או טכנית של איסוף אנשים, אלא פעולה רוחנית עמוקה של איחוד מחדש, פיוס ותיקון לאחר משבר קשה.
לפי רש"י, "ויקהל" מייצגת את ההתחדשות, את המחילה ואת האמונה בכוחה של הקהילה להתגבר על משברים ולבנות מחדש, מתוך פיוס ואחדות. אפשר ללמוד מרש"י להסתכל על כינוס העם בפרשה לא רק כהתארגנות לעבודה מעשית (בניית המשכן), אלא גם ובעיקר כרגע בעל משמעות עמוקה של התחדשות רוחנית וקהילתית לאחר משבר.
ובימים אלה של התקהלות של כל כך רבים מאיתנו לצורך מחאה ותיקון והחזרת הערכים עליהם הוקמה המדינה, אפשר למצוא חיזוק גדול בפרשנויות לפרשת השבוע.
