"פרשת השבוע של ניר" - פָּרָשַׁת שְׁמוֹת
כותרת: ואני אומר לעורכי הפרשה: סחתיין, סחתיין ממש!
פרשת שמות היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות, היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'. הפרשה עוסקת בעיקר בתחילת שעבוד עם ישראל במצרים ובשנותיו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה.
עמרם ויוכבד, בני שבט לוי, נישאים ומביאים לעולם בן זכר. יוכבד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבת גומא ומניחה את בנה בתוך התיבה ביאור. בת פרעה מוצאת את משה, מביאה אותו אל הארמון ומגדלת אותו שם.
שנים לאחר מכן, נאלץ משה לברוח לארץ מדיין, לאחר שהוא מגלה שפרעה יודע כי הוא, משה, הרג איש מצרי שהיכה איש עברי. בארץ מדיין פוגש משה ביתרו ונושא לאישה את ציפורה, ביתו. נולדים למשה וציפורה שני בנים, גרשם ואליעזר. משה רועה את צאן יתרו ובאחת הפעמים מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. אלוהים מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם אל ארץ כנען, ומטיל על משה את הנהגת העם. משה מנסה לסרב למשימה בתואנה כי אינו כשיר לכך, מסיבות שונות. בין היתר, משה מנסה לסרב לשליחות כי הוא "ערל שפתיים", אולם אלוהים מעמיד לצידו את אחיו אהרן כ"נביא" (לפי רש"י: מתורגמן).
אני מוצא שהסיפור המקראי נותן דגש למהות ולתוכן, ולגבי החיצוניות הסיפור אומר: כבר נמצא את הפתרון, זה ממש לא חשוב. בקלות מאוד ניתן היה שלא לציין בסיפור את היות משה "כבד לשון", אבל הסיפור מציין זאת במפורש, ועל כך סחתיין, סחתיין ממש.
המסר הוא חזק: הנהגה היא עניין של מהות, לא עניין של חיצוניות. הנהגה היא סיפור של יכולות נפשיות, ערכיות, פנימיות של אדם. ולא משנה אם יש קושי בדיבור, ולא משנה שום קושי חיצוני, על הכל אפשר להתגבר, כל עוד המהות היא עמוקה, ברורה, עניינית וערכית.
שאדע להנהיג את עצמי עם מהות, עם תוכן, עם עומק.
סופשבוע נעים ושבת שלום,
ניר
תמונה: יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842
