כותרת: האם אני מסוגל להעריך טוב בלי להשוות אותו לשום דבר אחר?
פרשת בוא היא פרשת השבוע השלישית בספר שמות, מתחילה בפרק י', פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק ט"ז. הפרשה עוסקת בשלוש מכות מצרים האחרונות ובהכנות ליציאת מצרים, שהגיעה לאחר שפרעה נשבר סופית.
שלוש המכות האחרונות; ארבה, חושך ומכת בכורות מגיעות בהמשך לשבע המכות שקדמו להן. פרעה נשבר בכל מכה מחדש, מתחנן למשה שיתפלל ויפסיק את הסבל, אבל מיד לאחר שהמכה חולפת פרעה חוזר בו, מקשה שוב את ליבו ולא מאפשר לעם ישראל לצאת ממצרים.
לפני המכה האחרונה, מכת בכורות, בני ישראל מתבקשים על ידי משה לשאול משכניהם המצרים כלי כסף וזהב ובגדים. בנוסף, הם מתבקשים למרוח את דם הקורבן שהם מתבקשים להקריב על משקופי פתח הבית כמגן בפני המשחית. אז גם נקבע כי חודש האביב, שבו חל הפסח, יהיה החודש הראשון בלוח העברי.
אני רוצה לשים את הדגש על נקודה שאני מנסה להתמודד איתה בחיים –
אלוהים אומר למשה כי הוא, אלוהים, יכביד את לבו של פרעה "לְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י יְהוָֽה". זה נשמע לי מאוד מזלזל במושג אלוהים שהוא, אלוהים, רוצה שידעו שהוא אלוהים והוא כל יכול, והוא צריך שאנשים יסבלו בשביל זה. אם אלוהים הוא כל יכול אז פשוט שיגרום לאנשים לדעת את זה, הרי הוא כל יכול. אבל מעבר לזה, יש כאן אמירה מאוד ברורה לגבי דרך החשיבה האנושית; הם, בני ישראל, לא יעריכו טוב, עד אשר יחוו קושי וסבל וייחלצו מהם.
האם אני מסוגל להעריך טוב בלי להשוות אותו לשום דבר אחר?
האם יש בכלל דבר כזה, "טוב", בלי השוואה למשהו אחר, שהוא פחות טוב ממנו?
ניסוח מסכם לשאלה שאני משתדל להתמודד איתה:
האם אני זקוק שלמישהו יהיה פחות טוב ממני כדי להשוות ולהעריך שאני בטוב?
סופשבוע נעים ושבת שלום,
ניר
תמונה: "הגדת נירנברג הראשונה", כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה על ידי הסופר והמאייר יואל בן שמעון בנירנברג, בגרמניה, בשנת 1449. נחשבת לאחת מההגדות היחידות בעולם, שהשתמרו מתקופת ימי הביניים המאוחרים.
Comments