במחשבה היהודית, נחשון מסמל את החשיבות של השתדלות אישית – האדם נדרש לפעול ולעשות כמיטב יכולתו, ורק לאחר מכן יבוא, אולי, הסיוע האלוהי. למאמינים בכזה. אבל לא רק ביהדות נחשון מקבל מקום של כבוד
"פרשת השבוע של ניר" - פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח
פרשת בשלח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות, היא מתחילה בפרק י"ג, פסוק י"ז ומסתיימת בסוף פרק י"ז. בפרשה מסופר על התחלת נדודי עם ישראל במדבר הכוללים גם את קריעת ים סוף ושירת הים. מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם "שבת שירה".
הפרשה מספרת את אחד הסיפורים המכוננים במיתולוגיה של עם ישראל – קריעת ים סוף. ברגע מכריע זה, כאשר בני ישראל עומדים חסרי אונים מול הים ומול המצרים הרודפים אחריהם, מתגלה דמותו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, כמי שמוביל במעשה יוצא דופן.
על פי מסורת חז"ל (הסיפור על המעשה הנחשוני איננו מופיע בתורה) משה נצטווה להרים את מטהו על הים, אך בני ישראל עמדו וחששו להיכנס. בעוד כולם מהססים, נחשון בן עמינדב קפץ למים עוד לפני שהים נבקע. רק כאשר המים הגיעו עד צווארו, נבקע הים ובני ישראל עברו ביבשה. מעשה זה הפך את נחשון לסמל של חלוציות ואומץ, והוא מייצג את הכוח להוביל ולהעז גם כשהדרך נראית בלתי אפשרית.
מעשהו של נחשון, "המעשה הנחשוני", משמש כסמל וכמטאפורה עד ימינו אנו, לעשיית המעשה החלוצי, המעשה החדשני, המעשה שדורש אומץ, אבל בעיקר דורש את האמונה בצדקת הדרך.
דמותו של נחשון הפכה למקור השראה, והמונח "קפיצה נחשונית" משמש לתיאור פעולה נועזת ופורצת דרך. "מבצע נחשון" (אפריל 1948) היה מבצע של ה"הגנה" במלחמת העצמאות, שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך לירושלים הנצורה. המבצע כלל כיבוש שטחים לאורך הדרך לירושלים. הצלחת המבצע סימנה את האסטרטגיה של צה"ל עד ימינו הטוענת לאסטרטגיית יוזמה התקפית.
על שמו של נחשון בן עמינדב נקראים גם קיבוץ נחשון, יחידות צבאיות ומכינות קדם-צבאיות.
במחשבה היהודית, נחשון מסמל את החשיבות של השתדלות אישית – האדם נדרש לפעול ולעשות כמיטב יכולתו, ורק לאחר מכן בא הסיוע האלוהי.
נחשון בן עמינדב נחשב לדמות מפתח גם במסורת הנוצרית. לפי התנ"ך (ספר רות ד, יח–כב), נחשון נמנה עם אבותיו של דוד המלך, שמזרעו נולד ישוע המשיח על פי הברית החדשה (מתי א, א–ו; לוקס ג, לב–לד). בכך, נחשון מהווה חלק מהשושלת המקראית שמעניקה לישוע את ייחוסו לבית דוד, מה שמחזק את הלגיטימיות המשיחית שלו במסורת הנוצרית.
תמונה: נחשון נוכח במסורת הנוצרית עד כדי כך שמיכלאנג'לו צייר אותו כאחד מאבותיו של ישוע בלונטה (חצי סהר) שעל תקרת הקפלה הסיסטינית, בשנת 1511. בציור, נחשון מופיע כדמות צעירה הלבושה בגלימה אדומה, כשהוא קורא בספר.
